שבת נ' בנק הפועלים בע"מ ואח'

פסק דין

זוהי המרצת פתיחה למתן פסק דין הצהרתי, לפיו, הפיקדון בסך 100,000 ₪, שהפקיד עו"ד חגאג בשם המשיבים 2-3 (להלן: "המשיבים") בהתאם לפס"ד של כב' השופט אורנשטיין מיום 15.8.10 בבית המשפט המחוזי בת"א בה"פ 1043/04 (להלן: "פסה"ד"), הינו בבעלות המבקש, שנשוי לאחותו של משיב 3 מזה 34 שנים ובני הזוג מתגוררים בארה"ב.

תמצית טענות המבקש

1. בפסה"ד נקבע שמשיב 1 (להלן: "הבנק/משיב 1"), זכאי לרשום משכנתא על דירת המשיבים ברח' הראל 9 חולון, (להלן: "הדירה") כאשר שטר המשכנתא יכלול סעיפי פטור על פי הוראות ס' 33 לחוק הגנת הדייר וס' 38 לחוק ההוצל"פ וזאת, מבלי שתינתן בה הגנת דיור חלוף.

המשיבים הגישו בקשה לעיכוב ביצוע פסה"ד עד להכרעה בערעור שהוגש על פסה"ד לבימ"ש העליון – ע"א 7730/10. ביום 29.10.10 החליט בימ"ש מחוזי על עיכוב ביצוע פסה"ד, עד לפסה"ד בביהמ"ש העליון, בתנאי שתופקד ערבות או פיקדון כספי בסך 100,000 ₪ בקופת בית המשפט עד ליום 2.11.12. (להלן: "הפיקדון"). לבקשת המשיבים ונוכח מצבם הכלכלי, ניתנה להם הארכת מועד להפקדת הפיקדון, עד ליום 22.11.10.

טוען המבקש, כי משיב 3 (להלן: "המשיב") פנה אליו בבקשה שיעביר לב"כ הבנק 100,000 ₪ כדי למנוע פינויים מהדירה, והסביר לו, שסכום זה ישמש כפיקדון כספי שיופקד בגזברות בית המשפט המחוזי בת"א, לצורך קבלת סעד זמני של עיכוב ביצוע הפינוי עד למתן פסה"ד בביהמ"ש העליון. כן הסביר לו המשיב, שסכום זה נועד לפיצוי משיב 1, במידה ויוכח כי נגרם לו נזק לתקופת הערעור, ככל שהערעור שהוגש על פסה"ד יידחה ע"י ביהמ"ש העליון.

2. המשיב הסביר למבקש, כי ככל שהערעור יידחה, הפיקדון הכספי יושב לידיו והבנק יהיה רשאי להמשיך בהליכי מימוש הדירה, אך לא יהיה רשאי לגעת בפיקדון, אלא אם יוכיח שנגרם נזק ממשי מעיכוב ביצוע פסה"ד לתקופת הערעור.

לאור הסבר זה של המשיב, הסכים המבקש והעביר ביום 1.11.10 את הסך 30,000$ מחשבונו בארה"ב מס' 151045631201 לחשבון פיקדונות של ב"כ המשיבים בבנק דיסקונט בכיכר רבין בת"א מס' 317187. מחשבון פיקדונות זה של עו"ד חגאג – ב"כ המשיבים, נמשכה המחאה על סך 100,000 ₪ והסכום הופקד בבימ"ש מחוזי ת"א ביום 22.11.10.

לטענת המבקש, הבנק ידע היטב שכספי פיקדון אינם של המשיבים, אלא שלו. זאת, לאור טענות המבקשים למצב כלכלי קשה בבקשות השונות שהוגשו לביהמ"ש. ב"כ המשיב 1, אף ערך למשיב חקירת יכולת בהוצל"פ והיה מודע לכך שאין למשיבים מקורות כספיים. לכן, טוען המבקש, ניסיון הבנק לעקל את סכום הפיקדון שעוקל בתיק מהווה חוסר תום לב. לטענתו, אין הבנק הנושה, רשאי לעקל כספי ערובה של צד ג' שהופקדו לערובה לעיכוב ביצוע פס"ד /או צו מניעה זמני.

תמצית טענות משיב 1/הבנק

3. המשיבים, שהם בעלי הדין האמיתיים העומדים מאחורי תובענה זו והם אלה שאף יזמו הליך

זה. הבנק נסמך בטענתו זו, על מה שלטענתו הינו, ניסוח והקלדה זהים של תצהיר המשיב והמבקש כמפורט בס' 3 לסיכומי הבנק.

יתרה מכך, המשיבים מיוצגים מזה 12 שנים ועד היום ע"י עו"ד חגאג, בהליכים רבים שהם מנהלים נגד הבנק, בניסיון להתחמק מתשלום חובם לבנק וממימוש השעבוד הרשום על הדירה, שניתן להבטחת החוב. עו"ד חגאג הוא המייצג בבקשה דנן את המבקש.

טוען הבנק, כי תובענה זו נולדה, לאחר שהבנק עיקל את כספי הפיקדון לזכות תיק ההוצל"פ שהינו מנהל נגד המשיבים לגביית חובם הכספי אליו, והקשור קשר ישיר להליך המשפטי בו הופקדו כספי הפיקדון. המשיבים צורפו לתובענה דנן, מבלי לגלות כי יוצגו ועדין מיוצגים, ע"י עו"ד חגאג כאמור. בכך, טוען הבנק, המבקש והמשיבים באו לבית המשפט בידיים לא נקיות, מה שמונע מהם לקבל סעד הצהרתי, שהינו סעד מן הצדק.

4. לטענת הבנק, כספי הפיקדון שייכים למשיבים. לכן, משפקע צו עיכוב הביצוע בעטיו הופקדו הכספים, היו אלה אמורים להיות מושבים למשיבים, אלא שבשל חובם כלפי הבנק בתיק ההוצל"פ, הבנק עיקל כדין את כספי הפיקדון השייכים להם, עוד בטרם הושבו. לכן, כך הבנק, יש להעביר את כספי הפיקדון המעוקלים, לתיק ההוצל"פ. העיקול בוצע כדין, כיוון שעד למועד העיקול לא נטען על ידי המשיבים ו/או ע"י המבקש שכספי הפיקדון שייכים לאחר.

לטענת הבנק, העובדה שהמבקש נהג להעביר כספים לעו"ד חגאג עבור המשיבים, אינה מהווה הוכחה, שאלה היו מיועדים לפיקדון.

פסה"ד אשר זיכה את הבנק לממש את הדירה, ללא צורך להעניק למשיבים דירות מוגנת בבית או דיור חלוף, קבע, כי המשיבים פעלו במרמה כלפי הבנק, ע"י עריכת הסכם מכר למראית עין, לצורך הוצאת כספי ההלוואה מהבנק בכזב, ומשיב 3 אף הורשע בשל מעשיו אלה ונענש.

5. חרף פסה"ד מחזיקים המשיבים בדירה ומסרבים לפנותה, אינם משלמים את חובם לבנק בגין ההלוואה שנלקחה על ידם במרמה. הליכי הוצל"פ, כולל תיק המימוש, ננקטו ע"י הבנק, עקב הקשיים הרבים שהערימו המשיבים בפני הבנק.

המרצת הפתיחה דנן, הוגשה בעקבות העיקול שהטיל הבנק בתיק ההוצל"פ, ובאיחור של שנתיים ממועד ההפקדה, ונועדו למנוע, באמצעות המבקש, לגבות מהם את חובם כדין.

דרך קבלת סכום הפיקדון ומקורו, אינו מעניינו של הבנק והכספים הינם של המשיבים ובבעלותם. יתרה מכך, הוראת ההפקדה ניתנה למשיבים, אשר חויבו בהפקדה והם ביצעו אותה בפועל. בעת מתן ההודעה על ההפקדה על ידי עו"ד חגאג, לא נטען כלל שמדובר בכספים שהופקדו על ידי המבקש, או כל צד ג' אחר, עבור המשיבים. מהמסמכים להם טוען המבקש, לא עולה כי מדובר בכספים שבבעלותו, ובוודאי שאין לייחס ידיעה כזו לבנק. גם אין לייחס לבנק ידיעה אודות מצבם הכלכלי של המשיבים, רק מעצם חקירת היכולת בתיק ההוצל"פ.